נָסֹ֤גוּ אָחוֹר֙ יֵבֹ֣שׁוּ בֹ֔שֶׁת הַבֹּטְחִ֖ים בַּפָּ֑סֶל הָאֹמְרִ֥ים לְמַסֵּכָ֖ה אַתֶּ֥ם אֱלֹהֵֽינוּ׃ {פ}

יִסְתַּחֲרוּן לַאֲחוֹרָא יִבַּהֲתוּן בַּהֲתָא פַלְחֵי צַלְמַיָא דְאָמְרִין לִצְלַם מַתְּכָא אַתּוּן טַעֲוָתָנָא:

נסוגו וגו'. הטעם אני יש לי כח כאשר ארצה, ולא לפסילים:

[בפסל]. מושך אחר עמו וכן [הוא] לפסילי המסכה, בעבור מלת אתם:

נסוגו וכו׳. אז הבוטחים בפסל יבושו בבושת ויחזרו לאחור כדרך אדם הנכלם שחוזר לאחוריו לבל יראהו בבשתו:

האומרים וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

נסוגו אחור. ענין החזרה לאחור וכן ונסג מאחר אלהינו (לקמן נט) למסכה. לצורת גלולים הנעשה ממתכת ביציקה והתכה: