יִשְׂא֤וּ מִדְבָּר֙ וְעָרָ֔יו חֲצֵרִ֖ים תֵּשֵׁ֣ב קֵדָ֑ר יָרֹ֙נּוּ֙ יֹ֣שְׁבֵי סֶ֔לַע מֵרֹ֥אשׁ הָרִ֖ים יִצְוָֽחוּ׃

יְשַׁבַּח מַדְבְּרָא וְקִרְוִין דְיַתְבִין בֵּיהּ פְּצִיחִין יָתְבִין מִדְבַּר עַרְבָאִי יְשַׁבְּחוּן מֵיתַיָא כַּד יִפְקוּן מִבָּתֵּי עַלְמֵיהוֹן מְרֵישֵׁי טוּרַיָא יְרִימוּן קָלְהוֹן:

ישאו. קול:

מדבר ועריו וגו'. וכל חצרים שיושבים שם קדר, והנה הקדריים לעולם בערבה:

ירונו. הגוים יושבי סלע, ירימו קול כמו ותעבר הרנה (מלכים א' כ"ב כ"ו):

יצוחו. הרמת קול לשבח או לגנאי, וכמוהו צוחה על היין (ישעיהו כ"ד י"א):

ישאו מדבר וכו׳. כל מדבר ועריו וכל חצרים אשר תשב בהם עדת קדר כולם ישאו קול שיר:

ירונו וכו׳. היושבים על הסלע ירונו תהלות ה׳:

יצוחו. ר״ל יהיה נשמע קול צוחה של שמחה והלל:

יצוחו. ענין הרמת קול: