אֲשֶׁ֤ר הֶחֱזַקְתִּ֙יךָ֙ מִקְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ וּמֵאֲצִילֶ֖יהָ קְרָאתִ֑יךָ וָאֹ֤מַר לְךָ֙ עַבְדִּי־אַ֔תָּה בְּחַרְתִּ֖יךָ וְלֹ֥א מְאַסְתִּֽיךָ׃

דְקָרֵיבְתָּךְ מִזַרְעִית אַרְעָא וּמִמַלְכְּוָתָא בְּחַרְתָּךְ וַאֲמָרֵית לָךְ עַבְדִי אַתְּ אִתְרְעֵיתִי בָּךְ וְלָא אַרְחֵקִינָךְ:

אשר. מקצות הארץ, שהיו בבבל, והיא רחוקה מארצם:

ומאציליה. מגדוליה, הם נאצלים מהכל, כמו ואצלתי מן הרוח (במדבר י"א י"ז), וכן ואל אצילי בני ישראל (שמות כ"ד י"א), או פירושו מבין אציליה:

אשר החזקתיך. עבר במקום עתיד כדרך הנבואות ור״ל אחזיק בך להוציאך מקצות הארץ:

ומאציליה. מגדולי הארץ קראתיך שתצא מרשותם ולא יהיה בהם כח לעצור אותך בחרתיך. מאז בחרתי בך ולא מאסתיך:

החזקתיך. ענין אחיזה כמו ויחזיקו האנשים בידו (בראשית י״ט:ט״ז):

מאציליה. כן יקראו הגדולים וכן ואל אצילי בני ישראל (שמות כ״ד:י״א):