רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11יגשו. הלום ואז משיגשו ידברו:
מִֽי־פָעַ֣ל וְעָשָׂ֔ה קֹרֵ֥א הַדֹּר֖וֹת מֵרֹ֑אשׁ אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ רִאשׁ֔וֹן וְאֶת־אַחֲרֹנִ֖ים אֲנִי־הֽוּא׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
יגשו. הלום ואז משיגשו ידברו:
מַן אֲמַר אִלֵין קַיָם אֲמַר וַעֲבִיד וְסִדַר דָרַיָא מִלְקָדְמִין אֲנָא יְיָ בָּרֵית עַלְמָא מִבְּרֵאשִׁית אַף עַלְמֵי עָלְמַיָא דִילִי אִינוּן בַּר מִנִי לֵית אֱלָהָא:
מי פעל ועשה. כדרך תקון, כמו וימהר לעשות אותו (בראשית י"ח ז'), והטעם מי פעל זה, השם עשהו שהוא קורא הדורות מראש קודם שיהיו, והטעם שידע כל הדורות הבאים, ויקרא כל דור לעמוד בעתו:
אני יי. הראשון לכל הדורות שעברו, ועם אחרונים אני הוא:
מי פעל. מי הוא שפעל ועשה את זאת הלא ה׳ עשהו הקורא הדורות מראש קודם שיהיו ר״ל שיודע כל הדורות הבאים ויקרא לכל דור לעמוד בעתו:
אני ה׳ ראשון. ראשון לכל הדורות שעברו ואני הוא עם הדורות האחרונים אשר יהיו: