עִנְוְתָנַיָא וַחֲשִׁיכַיָא דִמְחַמְדִין לְאוּלְפָנָא הָא כְּצַחְיָא לְמַיָא וְלָא מְשַׁכְּחִין רוּחֵיהוֹן בְּסִגוּפָא מְשַׁלְהַיָא אֲנָא יְיָ אֲקַבֵּיל צְלוֹתְהוֹן אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל לָא אֲרַחֵיקִנוּן:
העניים. כאשר תשובו מבבל אל ירושלם:
נשתה. חרבה כמו ונשתו מים מהים (ישעיהו י"ט ה'):
אני יי אענם. אני אלהי ישראל, כי אני מושך אחר עמו כמשפט:
העניים וכו׳. בני הגליות כשישובו לארצם דרך המדבר יבקשו מים ולא ימצאהו בצמא. בעבור הצמאון כאלו נעתק לשונם ממקומו:
אענם. בדבר שאלתם על המים:
נשתה. ענין העתקה וכן ונשתו מים מהים (לעיל יט):
אענם. מל׳ עניה ותשובה:
