אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

לָא תִדַחְלוּן שִׁבְטַיָא דְבֵית יַעֲקֹב זַרְעִיתָא דְיִשְׂרָאֵל מֵימְרִי בְסַעֲדְכוֹן אֲמַר יְיָ וּפָרִיקְכוֹן קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל:

אל תיראי תולעת. שהיה ישראל נחשב כתולעת בעיני הבבליי', והטעם אל תיראי שתהרגי עם הבבליים:

כי אני עזרתיך. פועל עבר תחת עתיד, והטעם, כי כל הגזירות העתידות, להיותם חשובות כאילו הם, ועוד כי עבר ועתיד הם כנגד הנבראים לבדם:

תולעת יעקב. עדת יעקב החלושה כתולעת ואין כחה אלא בפה היא התפלה כתולעת הזו שבפיה מנסרת בארזים:

אני עזרתיך. מאז:

וגאלך. ואהיה גאלך לעתיד אני קדוש ישראל:

מתי. אנשי: