יְשַׁעְיָהוּ מ׳ · כ״ב

הַיֹּשֵׁב֙ עַל־ח֣וּג הָאָ֔רֶץ וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּחֲגָבִ֑ים הַנּוֹטֶ֤ה כַדֹּק֙ שָׁמַ֔יִם וַיִּמְתָּחֵ֥ם כָּאֹ֖הֶל לָשָֽׁבֶת׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

דְאַשְׁרֵי בִּתְקוֹף רוּמָא שְׁכִינַת יְקָרֵהּ וְכָל יַתְבֵי אַרְעָא חֲשִׁיבִין קֳדָמוֹהִי כְּקַמְצִין דְמָתַח כִּזְעֵיר שְׁמַיָא וּפַרְסִינוּן כְּמַשְׁכַּן יְקָרָא לְבֵית שְׁכִינְתָּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

היושב על חוג. מגזרת ובמחוגה (ישעיהו מ"ד י"ג), והטעם הכלי העושה החוג, והוא הקו הסובב בעגול, והנה לעד כי הארץ עגולה לא רבועה, ואם אין צורך לפסוק, כי הדבר ידוע בראיות גמורות, וטעם היושב שהכל מלא כבודו:

כדק. כשפריר (ירמיהו מ"ג י'), והוא קרוב מתבנית האהל, ואלה השמים אינם האופנים:

וימתחם. כמו ויפרשם:

לשבת. תחתיו, והטעם כי השם הוא היושב על חוג הארץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

היושב וכו׳. הלא הוא יושב על השמים המסבבים את הארץ ויושבי הארץ המה בעיניו כחגבים ואחז במשל מדרך האדם היושב ממעל שכל מה שמתחת לו נדמה בעיניו לקטן:

הנוטה. הלא הוא הנוטה את השמים כאדם הנוטה קרום כל שהוא:

וימתחם. פרשם כאוהל להיות מוכן לשבת תחתיו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

חוג הארץ. כן יקראו השמים והוא מושאל מעגול הנעשה במחוגה שמעמידים אחד מרגלי המחוגה במקום אחד ובהשני מקיף מסביב ומקום מעמד הרגל נקרא נקודה האמצעית והסבוב נקרא חוג וכן השמים מקיפים הארץ והם לה לחוג:

כדוק. ענין קרום כמו או גבן או דק (ויקרא כ״א:כ׳):

וימתחם. ענין משיכה ופרישה ובדרז״ל המותח זמורה מאילן לאילן (כלאים פ״ו) ומענין זה אמתחת בנימין (בראשית מ״ד:י״ב) לפי שהוא נמתח בעת שממלאין אותו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל