יְשַׁעְיָהוּ מ׳ · י״ב

מִי־מָדַ֨ד בְּשׇׁעֳל֜וֹ מַ֗יִם וְשָׁמַ֙יִם֙ בַּזֶּ֣רֶת תִּכֵּ֔ן וְכָ֥ל בַּשָּׁלִ֖שׁ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְשָׁקַ֤ל בַּפֶּ֙לֶס֙ הָרִ֔ים וּגְבָע֖וֹת בְּמֹאזְנָֽיִם׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

מַן אֲמַר אִלֵין קַיָם אֲמַר וַעֲבֵד דְכָל מֵי עַלְמָא חֲשִׁיבִין קֳדָמוֹהִי כְּטִפָּא בִשְׁעוֹלָא וּמִשְׁחַת שְׁמַיָא כְּאִלוּ בְּזֵירְתָא מְתַקְנִין וְעַפְרָא דְאַרְעָא כְּאִלוּ בִּמְכִילָא אִתְכַּל וְטוּרַיָא כְּאִלוּ מַתְקַל תַּקִילִין וְרָמָתָא כַּד בְּמוֹזְנַיָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

מי וגו'. והתמהים איך יהיה זה, והלא השם ברא הכל וידע כמה מים יש בים, כאילו מדדם:

בשעלו. כמו בשעלי שעורים (יחזקאל י"ג י"ט):

ושמים. שנטה כיריעה, ידע מדתם כי הוא בראם בגבורתו כפי החכמה, כאילו מדדם בזרת, וכדרך בן אדם דבר הכתוב:

וכל. כמו מדד, ותרגום וימדו בעומר (שמות ט"ז י"ח) וכלו:

בשליש. כמו משורה, ויתכן להיות מגזרת שלש, לכן לא נדע היום איך יהיו המדות הקדמונים, וכן ותשקמו בדמעות שליש (תהלים פ' ו'):

ושקל בפלס. הוא הנקרא קריסתון, הוא שיש לו זרוע ארוך, והוא מגזרת פלס מעגל (משלי ד' כ"ו):

וגבעות במאזנים. והטעם שישים בכף מאזנים גבעה ובכף האחרי' אחרת, וזה דרך משל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

מי מדד. ר״ל מי כמוהו היודע עומק המים כאלו מדד באגרופו ויודע רוחב השמים כאלו תכן מדתו בזרת ויודע מדת עפר הארץ כאלו מדדם בשליש ויודע משקל ההרים כאלו שקלם בפלס ומאזנים וכאומר היודע כל אלה יוכל הוא לעשות את זאת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

בשעלו. באגרופו וכן בשעלי שעורים (יחזקאל יג):

בזרת. שם מדה חצי אמה וכן זרת ארכו (שמות כז):

תכן. מל׳ הכנה:

וכל. ענין מדידה כי וימודו בעומר (שם וז) ת״א וכלו:

בשליש. שם מדה גדולה וכן ותשקמו בדמעות שליש (תהילים פ׳:ו׳):

בפלס. כן נקרא מטה המשקל המסומן לדעת משקל הדבר הנשקל וכן פלס ומאזני משפט (משלי יז):

במאזנים. הוא כף המשקל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל