הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָרְדָה֩ בְמַעֲל֨וֹת אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת וַתָּ֤שׇׁב הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַעֲל֔וֹת בַּֽמַּעֲל֖וֹת אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה׃ {ס}

הָא אֲנָא מֵתִיב יַת טוּל אֶבֶן שְׁעַיָא דְנָחְתַת בְּמַסְקָנָא דְאָחָז שִׁמְשָׁא לַאֲחוֹרוֹהִי עֲסַר שְׁעָן וְתַב שִׁמְשָׁא עֲסַר שְׁעָן בְּצוּרַת אֶבֶן שְׁעַיָא דְנָחֲתַת:

הנני משיב. מעלות היו עשויות מול החמה לבחון בהם שעות היום כי כל שעה ירד הצל מעלה אחת ואמר הנני משיב את הצל עשר מעלות לאחוריו להאריך היום עשר שעות:

אשר ירדה. ר״ל את הצל אשר כבר ירדה:

במעלות אחז. כי אחז בנה המעלות האלה:

בשמש אחורנית. מוסב למעלה לומר בנטיית ניצוץ השמש אשיב הצל אחורנית עשר מעלות:

ותשב השמש. ר״ל שכן היה כי שבה ניצוץ השמש עשר מעלות אשר ירדה וא״כ שב גם הצל:

המעלות. המדרגות: