יְשַׁעְיָהוּ ל״ז · כ״ט

חֲלַף דְאַרְגֵזְתָּא עַל מֵימְרִי וְאִתְרְגוּשְׁתָּךְ סְלִיקַת לִקֳדָמָי וַאֲשַׁוֵי שֵׁירִין בְּלִיסָתָךְ וּזְמַם בְּסִפְוָתָךְ וַאֲתֵיבִנָךְ בְּאוֹרְחָא דַאֲתֵיתָא בָהּ:

אלי. באה אלי:

ושמתי חחי. ר״ל בע״כ אשיב אותך:

ושאננך. הוא מל׳ שאון והמייה:

חחי. הוא הטבעת ההושם בלחי בהמה שעסקים רעים למשכה על ידה וכן ונתתי חחים בלחייך (יחזקאל ל״ח:ד׳):

ומתגי. הוא כעין רסן כמו מתג לחמור (משלי כ״ז):