יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֔ים אַתָּה־ה֤וּא הָֽאֱלֹהִים֙ לְבַדְּךָ֔ לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ אַתָּ֣ה עָשִׂ֔יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃

יְיָ אֱלָהָא צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל דִשְׁכִינְתֵּהּ שַׁרְיָא עֵיל מִן כְּרוּבַיָא אַתָּה הוּא יְיָ וְלֵית בַּר מִנָךְ לְכָל מַלְכְּוַת אַרְעָא אַתְּ עֲבַדְתָּ יַת שְׁמַיָא וְיַת אַרְעָא:

הכרובים. שעל הכפורת אשר על הארון וכאומר ואיך א״כ תמסור בידו את ירושלים ויבואו הכרובים ביד צר: