חַזְּק֖וּ יָדַ֣יִם רָפ֑וֹת וּבִרְכַּ֥יִם כֹּשְׁל֖וֹת אַמֵּֽצוּ׃

ותגל ערבה. של ירושלים:

אֲמַר נְבִיָא תַּקִיפוּ יָדִין דִמְרַשְׁלָן וּרְכוּבִין דִרָעֲלָן חֲסִינוּ:

חזקו ידים. לפי דעת כל המפרשים שהוא לעתיד ולדעת רבי משה הכהן על השבים בימי חזקיהו במות מלך אשור:

וטעם וברכים בעבור ההליכה:

חזקו. הוא מאמר ה׳ אל הנביאים חזקו ידים הרפות ר״ל בשרו הגאולה למי שידיו רפות ומתייאש מן הגאולה:

וברכים. את מי שברכיו כורעות ומטות לפול אמצו וחזקו והוא כפל ענין במ״ש:

רפות. מלשון רפיון:

כושלות. ענין חלשות ומטות לנפול:

אמצו. ענין חוזק: