חֹרֶ֥יהָ וְאֵֽין־שָׁ֖ם מְלוּכָ֣ה יִקְרָ֑אוּ וְכׇל־שָׂרֶ֖יהָ יִ֥הְיוּ אָֽפֶס׃

דַהֲווֹ אָמְרִין בְּנֵי חֵירִין אֲנַחְנָא וְלָא צְבָן לְקַבָּלָא אֲנַחְנָא וְלָא צְבָן לְקַבָּלָא עֲלֵיהוֹן מַלְכוּ וְכָל רַבְרָבָהָא יְהוֹן לִלְמָא:

חוריה. הם הגדולים הנמשלים לעין לבן, כי הקטנים יקראו חשובים:

מלוכה. יקראו אותם הקרואים ותחסר אות למ"ד ממלת מלוכה:

אפס. כמו אין:

חוריה. שרים שלה עומדים ואין אחד בהם קורא על עצמו שם מלוכה ומושל:

יהיו אפס. יהיו כאין:

חריה. ענין שררה כמו ואריבה את החורים (נחמיה ה׳:ז׳):

אפס. ענין העדר וכליון: