בְּעִדָנָא הַהִיא יִתַּבְּרוּן עַמְמַיָא סְחוֹר סְחוֹר יְרוּשְׁלֶם מִתּוּקְפְהוֹן וִיהוֹן דָמָן לִסְפִינָא דְאִתְפַּסְקוּ חֲבָלָהָא וְלֵית לָהּ תְּקוֹף עַל תָּרְנְהוֹן דְאִתְפְּסִיק וְלָא אֶפְשַׁר לְמִפְרַס עֲלוֹהִי קְלַע בְּכֵן יְפַלְגוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל נִכְסֵי עַמְמַיָא סְחוֹר סְחוֹר יְרוּשְׁלֶם סַגִיאוּת עָדֵי וּבוּז וַאֲפִילוּ יִשְׁתַּאֲרוּן בְּהוֹן עַוֵרִין וַחֲגִירִין אַף אִינוּן יְפַלְגוּן סַגִיאוּת עָדֵי וּבוּז:
נטשו. כ"ף חבליך לנכח מחנה אשור:
נטשו כמו ונטשתה (שמות כ"ג י"א), דרך משל כי הספינה תטבע והים ישליך הממון שיש בה:
בל. יחזקו החובלים התורן שלהן, ולא יפרשו נס, אז יחלק עד שלל, כמו אדמת עפר (דניאל י"ב ב') מגזרת בבקר יאכל עד (בראשית מ"ט כ"ז):
מרבה. כמו הרבה איספו פסחים בזזו בז ואף כי אחרים:
נטשו חבליך. לפי שהמשיל את ירושלים כאלו היו נהרות סביב לה אחז במשל ההוא לומר לא תוכל לבוא לכבשה כי יהיה כאלו מוליכי הספינה עזבו החבלים שמושכים בהם הוילון להפנותה אל מול הרוח:
בל יחזקו. לא יוכלו להחזיק כראוי את תורן הספינה ולא יוכלו לפרוש הוילון אל מול הרוח:
אז. ביום מפלת אשור יחולק שללו הרב:
פסחים. אף הפסחים ההולכים על משענתם יבוזו שלל כי מפלתו יהיה סמוך אל העיר ואף הפסחים ילכו שמה לשלול שלל:
נטשו. נעזבו כמו כי לא יטוש (ש״א יב):
חבליך. מל׳ חבל:
כן. ענינו כראוי וכנכון כמו לא יכין לדבר כן (שופטים י״ב:ו׳):
תרנם. הוא העץ הגבוה שעל הספינה וכן וכתורן על ראש ההר (לעיל ל׳):
נס. כן יקרא וילון הספינה וכן להיות לך לנס (יחזקאל כ״ז:ז׳):
עד שלל. פתרון אחד להם כמו בבקר יאכל עד (בראשית מ״ט:כ״ז) וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב):
פסחים. חגרים:
בזזו. מל׳ ביזה:
