לִבְּךָ֖ יֶהְגֶּ֣ה אֵימָ֑ה אַיֵּ֤ה סֹפֵר֙ אַיֵּ֣ה שֹׁקֵ֔ל אַיֵּ֖ה סֹפֵ֥ר אֶת־הַמִּגְדָּלִֽים׃

לִבָּךְ יַחְשָׁב רַבְרְבָן אֵיכָא סַפְרַיָא אֵיכָא רַבְרְבַיָא אֵיכָא חֲשָׁבַיָא יֵתוּן אִם יֵכְלוּן לְחַשָׁבָא מִנְיָן קְטִילֵי רֵישֵׁי מַשִׁרְיַת גִבָּרַיָא:

לבך. ידבר בנפשו אימה:

איה סופר. הוא הכותב כמו [צ"ל כמה] עונש כל אדם:

איה שוקל איה סופר מגדלים. מגזרת מספר, כי נתנו עונש על כל מגדל:

לבך יהגה אימה. לבך שהיה חושב אימה ואומר איה סופר המלך עתה יבוא עלינו ויכתוב המס ואיה שוקל כסף המס מידינו ואיה הסופר את מגדלי העיר והבתים הגבוהים כי לפי מספר המגדלים היה המס:

יהגה. יחשוב כמו והגיון לבי (תהלים יט):

אימה. פחד:

שוקל. מל׳ משקל: