וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם מָע֥וֹז פַּרְעֹ֖ה לְבֹ֑שֶׁת וְהֶחָס֥וּת בְּצֵל־מִצְרַ֖יִם לִכְלִמָּֽה׃

וִיהֵי לְכוֹן תְּקוֹף פַּרְעֹה לְבַהֲתָא וְאִתְרָחֲצָנָא בִּטְלַל מִצְרַיִם לְאִתְכְּנִיעוּ:

והחסות. שם, והיה ראוי להיות חסות [צ"ל חסיות] על משקל עבדות (עזרא ט' ח'):

לבושת. כי לא יועילו: