יְשַׁעְיָהוּ ל׳ · כ׳

וִיהַב לְכוֹן יְיָ נִכְסֵי סַנְאָה וּבִזַת מְעִיקָא וְלָא יְסַלֵק עוֹד שְׁכִינְתֵּהּ מִבֵּית מַקְדְשָׁא וְיֶהְוְיָן עֵינָךְ חֶזְיָן יַת שְׁכִנְתִּי בְּבֵית מַקְדְשָׁא:

ונתן. לחם צר ומים לחץ. שהיו ברעב כאשר פירשתי ושב לבנון לכרמל, ומים איננו סמו' וכן הוא ומים מי לחץ, כמו האהלה שרה אמו (בראשית כ"ד ס"ז):

ולא יכנף. ירחק שיהיה בכנף הארץ:

מוריך. בדרך הישרה והם חזקיהו ושריו:

והיו עיניך. כפול בטעם כמשפט:

ונתן וכו׳. רצה לומר המקום יתן בלבבכם להסתפק בלחם צר ומים לחץ כאלו דחוק לכם הלחם והמים ולא תהיו שטופים אחר התענוגים כמו עתה:

ולא יכנף עוד מוריך. הקב״ה המלמדך להועיל לא יסתיר פנים ממך ואחז במשל כאדם המכסה פניו בכנף בגדו שלא יראוהו:

והיו עיניך. כשלא יסתיר פניו אם כן יהיו עיניך רואות אותו ר״ל תוכל לשאול כל צרכיך כי ימלא משאלותיך:

צר. לחץ פתרון אחד להם מענין דחק:

יכנף. מלשון כנף בגד והוא קצות הבגד מוריך. מלמדך וכן יורה דעה (לעיל כח):