יְשַׁעְיָהוּ ג׳ · ט׳

אִשְׁתְּמוֹדָעוּת אַפֵּיהוֹן בְּדִינָא אַסְהֵיד בְּהוֹן וַחֲטָאֵיהוֹן כִּסְדוֹמָאֵי קָבְלִין וְלָא מָנְעִין וַי לְנַפְשֵׁיהוֹן אֲרֵי גְרַמוּ דְתֵיתֵי לְהוֹן בִּישָׁא:

הכרת. יש אומרים מגזרת כרת, והישר מגזרת הכירוהו (בראשית מ"ב ח'). והדגש לחסרון הנ"ון, והנה נרא' במלת ינכר שונא (משלי כ"ו כ"ד), והטעם מי שיכיר בפנים לדעת תולדת הגוף, הם יענו ויודו דרך האמת, אין צריך לעדי' על כן:

וחטאתם כסדום הגידו. וטעם לא כחדו, כי המכחד עוד יש לו מעט בושה:

הכרת. היכר עזות פניהם העידה על רשעותם:

וחטאתם. מפרסמים חטאם כאנשי סדום כי המה מגידים ומספרים אותם ולא מנעו מלהגיד וכפל הדבר במ״ש:

כי גמלו. במעשיהם גמלו רעה לעצמם:

ענתה. העידה כמו לא תענה (שמות כ):

לא כחדו. לא מנעו: