בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת לַעֲטֶ֣רֶת צְבִ֔י וְלִצְפִירַ֖ת תִּפְאָרָ֑ה לִשְׁאָ֖ר עַמּֽוֹ׃

בְּעִדָנָא הַהִיא יְהֵי מְשִׁיחָא דַייָ צְבָאוֹת לִכְלִילָא דְחֶדְוָא וּלְכֶתֶר דְתוּשְׁבָּחָא לִשְׁאָרָא דְעַמֵהּ:

ביום וגו'. והנה זה הפך צבי עטרת אפרים, כי תראה מלכות השם בציון:

ביום ההוא. ביום מפלת מלכות אפרים:

לעטרת צבי. ר״ל יתלו הכבוד בגאות ה׳:

ולצפירת תפארה. כפל הדבר במ״ש:

לשאר עמו. הם יהודה ובנימין:

ולצפירת. כן יקרא העטרה או המצנפת המסבב את הראש כי צפירה היא ענין סבוב ובמשנה הקופה משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה (כלים פי״ו) ור״ל הסבוב שעושים לקופה: