כִּ֤י כְהַר־פְּרָצִים֙ יָק֣וּם יְהֹוָ֔ה כְּעֵ֖מֶק בְּגִבְע֣וֹן יִרְגָּ֑ז לַעֲשׂ֤וֹת מַעֲשֵׂ֙הוּ֙ זָ֣ר מַעֲשֵׂ֔הוּ וְלַֽעֲבֹד֙ עֲבֹ֣דָת֔וֹ נׇכְרִיָּ֖ה עֲבֹדָתֽוֹ׃

אֲרֵי כְּמָא דְזָעוּ טוּרַיָא כַּד אִיתְגְלֵי יְקָרָא דַייָ בְּיוֹמֵי עוּזִיָה מַלְכָּא וּכְנִיסִין דַעֲבַד לִיהוֹשֻׁעַ בְּמֵישַׁר גִבְעוֹן לְאִתְפְּרַע מֵרַשִׁיעַיָא דַעֲבַרוּ עַל מֵימְרֵהּ כֵּן יִתְגְלֵי לְאִתְפְּרָעָא מִדְעָבְדִין עוֹבָדִין נוּכְרָאִין עוֹבָדֵיהוֹן וּמִדְפָלְחִין פּוּלְחַן טַעֲוָתָא פּוּלְחַנְהוֹן:

כי כהר פרצים. הוא הנודע במלחמות דוד (שמואל ב' ה' כ') שנקרא בעל פרצים כי בפתע פתאום רוצחו הפלשתים במעשה פלא, או כעמק [בגבעון], שהוא בגבעון:

[ירגז]. שרגז (רמז) בעת עמוד השמש והירח (יהושע י' י"ב), כן יעשה השם מלחמה זרה על ישראל שלא נשמע כמוה:

נכריה עבודתו. כפול בטעם, כמשפט:

כי כהר פרצים. כמו בעת מלחמת דוד בפלשתים בבעל פרצים העומדת בהר כמ״ש ויעל בבעל פרצים (דה״א י״ד) ושם נשמדו הפלשתים פתאום ואמר כן יקום ה׳ להשמידם פתאום מעל פני האדמה:

כעמק בגבעון. כמו בעת מלחמות יהושע בהאמורי בהעמק אשר בגבעון אשר מן השמים נלחמו עמהם כמ״ש וה׳ השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וגו׳ (יהושע י׳:י״א) כמו כן ירגז ה׳ עליהם וילחם בם:

לעשות מעשהו. להפרע מהם:

זר מעשהו. המעשה תהיה זרה ר״ל דבר שלא עשה עמהם מתמול שלשום:

ולעבוד וגו׳. הוא כפל ענין במ״ש כי עבודה היא כמו מעשה ונכריה הוא כמו זר ופתרון אחד להם:

ירגז. מל׳ רוגז וכעס:

ולעבוד עבודתו. תרגום של מעשה הוא עובדא: