מִדֵּ֤י עׇבְרוֹ֙ יִקַּ֣ח אֶתְכֶ֔ם כִּֽי־בַבֹּ֧קֶר בַּבֹּ֛קֶר יַעֲבֹ֖ר בַּיּ֣וֹם וּבַלָּ֑יְלָה וְהָיָ֥ה רַק־זְוָעָ֖ה הָבִ֥ין שְׁמוּעָֽה׃

בִּזְמַן מֶעֱדוֹהִי יְגַלֵי יַתְכוֹן אֲרֵי בִּצְפָר בִּצְפָר יֶעֱדִי בִּימָם וּבְלֵילִי וִיהֵי עַד לָא יִמְטֵי זְמַן לְוָטָא תִּסְתַּכְּלוּן בְּמִלֵי נְבִיַיָא:

מדי. עבור הנחל השוטף יקחכם:

זועה. איננו כמו זעוה (דברים כ"ח כ"ה) הפוך כאשר יפרישו רבי', רק הוא מגזרת ולא זע ממנו (אסתר ה' ט') ובא הוי"ו באמצע כוי"ו מות, והטעם כי יפחד מי שיבין שמועתכם מה שירע [צ"ל שאירע] לכם:

מדי עברו. מתי שיעבור שוט השוטף יקח אתכם אליו:

כי בבקר. בכל בוקר יעבור עליכם ואח״ז יתמיד לבוא ביום ובלילה:

והיה וגו׳. מי שיתן לב להבין שמועת הפורעניות לא ישקוט לבבו רק יהיה מלא מרתת וחרדה:

מדי. כמו מתי וכן מדי דברי בו (ירמיהו ל״א:כ׳):

זועה. ענין רתת וחרדה כמו ביום שיזועו שומרי הבית (קהלת י״ב:ג׳):