מֵתִים֙ בַּל־יִ֣חְי֔וּ רְפָאִ֖ים בַּל־יָקֻ֑מוּ לָכֵ֤ן פָּקַ֙דְתָּ֙ וַתַּשְׁמִידֵ֔ם וַתְּאַבֵּ֥ד כׇּל־זֵ֖כֶר לָֽמוֹ׃

אִינוּן פַּלְחִין לְמֵתִין דְלָא יֵחוּן לִגְבָּרֵהוֹן דְלָא יְקוּמוּן בְּכֵן כַּד תַּסְעַר עֲלֵיהוֹן חוֹבֵיהוֹן וּתְשֵׁיצִינוּן וְתוֹבִיד כָּל דָכְרָנְהוֹן:

מתים. ואלה האדונים שבעלונו הנם מתים:

מתים. כי אמרנו ואין בהם חיות:

בל יקומו. לא יוכלו לקום על רגליהם, לכן פקדת:

רפאים. הם המתים שנרפו ונחלשו ע״י המיתה וכפל הדבר במ״ש:

פקדת. ענין צוואת הפורענות כמו יפקוד ה׳ על צבא המרום (לעיל כד):

ותשמידם. ענין כליון:

כל זכר. שום זכר וכן לא תעשה כל מלאכה (שמות כ׳:י׳) ור״ל שום מלאכה:

למו. להם: