וּמִבְצַ֞ר מִשְׂגַּ֣ב חוֹמֹתֶ֗יךָ הֵשַׁ֥ח הִשְׁפִּ֛יל הִגִּ֥יעַ לָאָ֖רֶץ עַד־עָפָֽר׃ {ס}

וּכְרַךְ תְּקוֹף כְּרַכֵּי עַמְמַיָא יְמַגֵר יִרְמֵי יִמְטֵי לְאַרְעָא עַד עַפְרָא:

ומבצר. כ"ף חומותי כנגד מואב:

השח השפיל. בלא דבק וי"ו כמו כרע שכב נפל (שופטים ה' כ"ז), וטעם 'השח' כי כבר השח בבוא סנחריב:

חומותיך. אל מול מואב יאמר:

עד עפר. וכפל הדבר פעמים רבות להורות על גודל ההשפלה והאבדון:

ומבצר משגב. פתרון אחד להם מענין חוזק וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳) והדומים:

השח. ענין השפלה כמו ושח רום אנשים (לעיל ב) וכפל המלה בשמות נרדפים ואמר השפיל וכדרך המקרא: