קְחִ֥י כִנּ֛וֹר סֹ֥בִּי עִ֖יר זוֹנָ֣ה נִשְׁכָּחָ֑ה הֵיטִ֤יבִי נַגֵּן֙ הַרְבִּי־שִׁ֔יר לְמַ֖עַן תִּזָּכֵֽרִי׃

אִתְחַלֵיף יְקָרִיךְ אִטַלְטֵל לִמְדִינָא קַרְתָּא דִי הֲוֵת כְנַפְקַת בְּרָא אִתְרַחֲקַת הֲפוּכִי כִנָרַיִךְ לְאֶבְלָא וּזְמָרַיִךְ לְאִלְיָא מָאִים יֵעוּל דָכְרָנֵיךְ:

קחי וגו'. כי הזונה הנשכחה תסובב העיר והיא מנגנת אולי תזכר, וכן צור תשלח ספרים אל כל סביבותיה אולי יבאו הסוחרים אליה כאשר בראשונה:

קחי כנור. לפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה נשכחה שלוקחת כנור בידה ומסבבת העיר ומנגנת בטוב ובנעימות בשיר ערב למען תהיה זכורה למאהבים ור״ל ראוי לעורר לב הסוחרים לבוא אליך כמאז: