יְשַׁעְיָהוּ כ״ג · י״ג

הֵ֣ן ׀ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֙ לֹ֣א הָיָ֔ה אַשּׁ֖וּר יְסָדָ֣הּ לְצִיִּ֑ים הֵקִ֣ימוּ (בחיניו) [בַחוּנָ֗יו] עֽוֹרְרוּ֙ אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שָׂמָ֖הּ לְמַפֵּלָֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יְשַׁעְיָהוּ כ״ג י״ג נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון. הפסוק הוא הפסוק הי״ג בפרק כ״ג ביְשַׁעְיָהוּ, מתוך 18 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

הָא אַרְעָא כַּסְדָאֵי דֵין עַמָא כַּד לָא הֲוָה אַתּוּרָאָה שַׁכְלְלָהּ לְנַגְוַן אֲקִימוּ חֶזְוָתָהָא פַּגְרוּ בִרְנְיָתָהָא שַׁוְיוּהָא לִדְמְחַמְרָא:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הן וגו'. הנה ארץ כשדים, והטעם על יושביה:

זה העם. שהוא עם כשדים:

לא היה. כמוהו, וכמוהו לא היה פחד (תהלים נ"ג ו'), ויש אומרים מי יתן ולא היה כי הנה ממלכת אשור יסדה. הטעם שהושימה והיתה נוה לציים, הם החיות שהם בארץ:

[הקימו בחוניו]. אף על פי שאשור הקימו המקימים בחוניו להלחם כמו עופל ובוחן (ישעיהו ל"ב י"ד), והוא בנין גבוה, והנכון שוי"ו בחוניו שב אל עם כשדים, כאשר הקים בחוניו - עוררו, פועל יוצא כאילו הבחונים עוררו הארמונים עד שהתעררו - שמה למפלה:

Ibn Ezra on Isaiah, by M. Friedlander; Society of Hebrew Literature, London 1877

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הן ארץ כשדים. הנה זאת העיר צור מארץ כשדים היא כי זה העם היושב בה עתה לא היה בה מאז ולא בנה אותה:

אשור יסדה. אשור שהיתה ראש הממלכה לכשדים הוא יסדה להשכין בו אנשי ספינות עושי מלאכה במים רבים והמה אנשים פחותים ונבזים:

הקימו בחוניו. ר״ל הנה אנשי אשור הם בנוה והקימו מגדלות העיר והם החריבו ארמונותיה ושמו את העיר למפלה כאדם העושה בשלו:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

לציים. לאנשי ציים ר״ל לבעלי ספינות כמו וצי אדיר (לקמן לג):

בחוניו. ענין מגדל ומבצר כמו עופל ובחן (לקמן לב):

עוררו. ענין חרבן והשחתה כמו ערו ערו (תהלים קלז):

ארמנותיה. מלשון ארמון ופלטרין:

On Your Way