עַל־כֵּ֥ן אָמַ֛רְתִּי שְׁע֥וּ מִנִּ֖י אֲמָרֵ֣ר בַּבֶּ֑כִי אַל־תָּאִ֣יצוּ לְנַֽחֲמֵ֔נִי עַל־שֹׁ֖ד בַּת־עַמִּֽי׃

עַל כֵּן אֲמַרֵית שְׁבוּקוּ מִנִי אֶבְכֵּי בִמְרָר לָא תִתְבְּעִיתוּ לְנַחֲמוּתִי עַל תְּבַר כְּנִשְׁתָּא דְעַמִי:

על וגו'. אלה דברי הנביא:

שעו ממני. הרפו ממני כמו לא תשעה ממני (איוב ז' י"ט):

אמרר, השומעים בבכי:

שעו מני. חדלו ממני ואל תנחמוני:

אמרר בבכי. אמרר לב השומעים במרבית הבכי:

אל תאיצו. אל תדחקו לנחמני על העושק של בת עמי כי רב הוא להנחם עליו וכפל הדבר במ״ש כדרך המקונן:

שעו. ענין מניעה והסרה כמו שעה מעליו (איוב יד):

מני. ממני:

אמרר. מלשון מרירות:

תאיצו. ענין דחק כמו ואני אצתי (ירמיה וז):

שוד. עושק:

בת. כנסיה: