מְדֻשָׁתִ֖י וּבֶן־גׇּרְנִ֑י אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִגַּ֥דְתִּי לָכֶֽם׃ {פ}

מַלְכִין דְאוּמָנִין לְאַגָחָא קְרָבָא יֵיתוּן עֲלָהּ לְמִבְזָהָא כְּאִכָּרָא דְאוּמָן לְמֵידַשׁ יַת אִדְרָא אֲמַר נְבִיָא דִשְׁמַעֵית יַת קַל מֵימְרָא דַייָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל חַוֵיתִי לְכוֹן:

מדושתי. והנה בבל מדושה, והיו"ד סימן השם או הנביא, או דבר רכב איש, כי גם אני דשתיה והיתה כבן גרן, ויתכן היות בן הגורן הבר שישאר, וזה רמז לישראל:

מדושתי. גם אלה דברי המלאך שאמר שבבל תהיה מדושתי ר״ל אני אדוש אותה כמו שדשים התבואה:

ובן גרני. התבואה נקרא בן גורן לפי שיונח ונדש בגורן וכפל הדבר במ״ש:

אשר שמעתי. אמר נביא הדבר אשר שמעתי מאת ה׳ וגו׳ אותה הגדתי לכם:

מדושתי. מלשון דישה: