מַשָּׂ֖א מִדְבַּר־יָ֑ם כְּסוּפ֤וֹת בַּנֶּ֙גֶב֙ לַחֲלֹ֔ף מִמִּדְבָּ֣ר בָּ֔א מֵאֶ֖רֶץ נוֹרָאָֽה׃

משא מדבר ים. הנבואה הזאת על בבל כמו שמפורש בה וא"ת הרי כבר ניבא עליה (לעיל יג) על הר נשפה שאו נס וכל הפרשה כולה פעמים שהנבואה באה בפיו היום בסיגנון אחד ולאחר זמן בסיגנון אחר:

מַטַל מַשִׁרְיָן דְאָתְיָן מִמַדְבְּרָא כְּמֵי יַמָא דְנָגְדִין כְּעַלְעוֹלִין דְאָתָן בְּאוֹרַח דָרוֹמָא מַדְבְּרָא וְאַתְיָן מִמַדְבְּרָא מֵאַרְעָא דְאִתְעֲבִידָא בָּהּ חֲסִינִין:

משא מדבר ים. הוא בבל, כי זה המשא עליה, והוא מערב כנגד פרס ומדי, או פירושו ים כמשמעו:

לחלוף. כמו לעבור:

ממדבר בא. האויב ולא מהים:

ומארץ נוראה. ארץ מדי ופרס:

מדבר ים. ר״ל על בבל היושבת אחר המדבר במערבו של פרס ומדי הבאים עליה למלחמה:

כסופות. כרוח סופה המתהפך בארץ נגובה ויבשה שמעלה אבק רב:

לחלוף. כן יהיה מרבית האבק לעת יחלוף צבא רב להלחם על בבל:

ממדבר בא. מדרך המדבר יבוא מארץ נוראה. כן יקרא המדבר שהוא מקום נחשים ועקרבים המייראים את העובר בו וכמ״ש המדבר הגדול והנורא (דברים א׳:י״ט) וכפל הדבר במ״ש:

כסופות. רוח סופה וסערה:

בנגב. ענין יובש כמו כאפיקים בנגב (תהילים קכ״ו:ד׳) לחלוף. לעבור כמו וחלף ביהודה (לעיל ח):