עָר֥וֹת עַל־יְא֖וֹר עַל־פִּ֣י יְא֑וֹר וְכֹל֙ מִזְרַ֣ע יְא֔וֹר יִיבַ֥שׁ נִדַּ֖ף וְאֵינֶֽנּוּ׃

וְיִיבַשׁ רוּבֵהּ דְנַהֲרָא וִיהֵי בְכֵיפֵי וְכָל בֵּית מִזְרַע נְהַרְהוֹן יִיבַשׁ וְיֶחֱרַב וְלָא יִצְמַח:

ערות. יש אומרים כמו מתער' כאזרח רענן (תהלים ל"ז ל"ה), וטעמו רטוב, והטעם כי כל ערות שהוא על יאור ועל פיו וכל מזרע יאור הכל ייבש, ויש אומרים נחשף כל מה שהיה על היאור ועל פיו, כי הצמח הוא כמכסה:

ערות. העשבים הנשרשים ונאחזים על היאור וחוזר ומפרש על פי יאור ר״ל על שפת היאור:

וכל מזרע יאור. הזרעים הנזרעים בידי אדם על שפת היאור:

יבש. כ״א יתייבש ויכחש ולא יהיה בעולם:

ערות. ענינו דבר המעורה ונשרש יפה כמו ומתערה כאזרח רענן (תהלים ל״ו) נדף. ענין כתישה כמו אל ידפנו (איוב ל״ג):

ואיננו. ואין לו: