אֲשֶׁ֧ר בֵּרְכ֛וֹ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר בָּר֨וּךְ עַמִּ֜י מִצְרַ֗יִם וּמַעֲשֵׂ֤ה יָדַי֙ אַשּׁ֔וּר וְנַחֲלָתִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}

דְבָרְכֵהּ יְיָ צְבָאוֹת לְמֵימָר בְּרִיךְ עַמִי דְאַפְקֵית מִמִצְרַיִם דְעַל דְחָבוּ קֳדָמַי אַגְלֵיתִי יַתְהוֹן לְאַתּוּר וּכְדוּ דְתָבוּ מַתְקְרָן עַמִי וְאַחְסַנְתִּי יִשְׂרָאֵל:

אשר ברכו. כי השם ברך ישראל על כן יהיה ברכה, אז יברך כל אחד מאלה השלשה:

ברוך עמי. בעבור שיעשו מזבח לשם בפרהסיא קראם עמי:

ומעשה ידי. שיש בהם אנשים מעט שיכירו מעשה השם:

ונחלתי. שהם לעולם נחלתו, כי אשור ומצרים כמו מקרה הם כנגדם, והמתרגם אמר ברוך עמי אשר במצרים:

אשר ברכו. אשר כל אחד משלשתן ברכו ה׳ ויאמר ברוך עמי מצרים ר״ל ברוך הוא על ששב להיות עמי להאמין בי:

ומעשה ידי. חוזר על מלת ברוך לומר ברוך מעשה ידי אשור ר״ל ברוך הוא על אשר הכיר שמה שעלתה בהם היה מעשה ידי ולא במקרה:

ונחלתי ישראל. גם זה חוזר על מלת ברוך לומר ברוך נחלתי ישראל ר״ל ברוך הוא על אשר מעולם הוא נחלתי ומאמין בי: