יְשַׁעְיָהוּ י״ט · י״ד

יְהֹוָ֛ה מָסַ֥ךְ בְּקִרְבָּ֖הּ ר֣וּחַ עִוְעִ֑ים וְהִתְע֤וּ אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ בְּכׇֽל־מַעֲשֵׂ֔הוּ כְּהִתָּע֥וֹת שִׁכּ֖וֹר בְּקִיאֽוֹ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

יְיָ רָמָא בֵינֵיהוֹן רוּחַ דְטָעוּ וְאַטְעִיאוּ יַת מִצְרַיִם בְּכָל עוֹבְדֵיהוֹן כְּמָא דְטָעֵי רַוְיָא וּמִדַשְׁדֵשׁ בְּתִיוּבֵהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יי מסך. גם נסך (ישעיהו כ"ט י') שנים שרשים והטעם אחד, כמו ערב:

עועים. מלה זרה והוא מגזרת עוה (יחזקאל כ"א ל"ב):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ה׳ מסך. המקום ערבב ובלבל בהם רוח עוות ועקום ר״ל בלבל דעתם בענין תכסיסי המלחמה:

והתעו. היועצים והשרים התעו את מצרים בכל הדברים כמו השכור אשר יהיה נתעה בעת יקיא מאכלו בעבור רוב השכרות אשר לא ידע אז מה לעשות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מסך. ענין ערבוב ובלבול כמו מסכה יינה (משלי ט׳:ב׳) שהוא ערבוב המים ביין עועים. מל׳ עוות ועקימות:

בקיאו. ענינו החזרת המאכל אל החוץ כמו וספק מואב בקיאו (ירמיהו מ״ח:כ״ו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל