כִּי־מֵ֥י נִמְרִ֖ים מְשַׁמּ֣וֹת יִֽהְי֑וּ כִּֽי־יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ כָּ֣לָה דֶ֔שֶׁא יֶ֖רֶק לֹ֥א הָיָֽה׃

אֲרֵי מֵי נִמְרִים לְצָדוּ יְהוֹן אֲרֵי יָבֵשׁ עִסְבָּא סַף דְתָאָה יְרוֹק לָא הֲוָה:

כי. נמרים, שם מקום:

משמות. שם, ואילו היה פועלות מהכפולים [היה] תחת השי"ן חירק:

מי נמרים. מי נהר נמרים יהיה שממה ר״ל יחרב מימיה:

יבש חציר. לפי שכל שבח ארץ מואב במרעה שמן ודשן לכן אמר בחורבנה שיחרבו מימיהם ותכלה המרעה:

ירק לא היה. כך תחרב כאלו לא היה שם ירק מעולם: