כִּֽי־יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת יָעָ֖ץ וּמִ֣י יָפֵ֑ר וְיָד֥וֹ הַנְּטוּיָ֖ה וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה׃ {פ}

אֲרֵי יְיָ צְבָאוֹת מְלַךְ וּמַן יַעְדֵי וּגְבוּרְתֵּיהּ מְרַמְמָא וְלֵית דִיתִיבִינֵיהּ:

כי. אחר שהשם גזר מי יוכל להפר:

ומי יפר. וכי ימצא מי יפר עצתו:

וידו הנטויה. ר״ל ידו הלא היא נטויה להכות וכי ימצא מי ישוב ידו:

יפר. ענין בטול ומניעה: