וְנָשָׂ֥א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֤וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

וְיִזְקוֹף אָת לְעַמְמַיָא וְיַכְנֵישׁ מְבַדְרֵי יִשְׂרָאֵל וְגָלוּת יְהוּדָה יְקָרֵב מֵאַרְבַּע רוּחֵי אַרְעָא:

ונשא. כאילו השם ישא נס לכל הגוים שיראוהו ישראל וישובו אל ארצם:

והנה ישראל עשרת השבטים, גם הזכיר יהודה:

ונשא נס. ר״ל יעורר לב הפרסיים ולשלוח את ישראל מן הגולה וכאלו נשא להם נס לרמז על הדבר:

ואסף. ובזה יאסף נדחי ישראל וכו׳:

ונפצות. ענין פזור:

כנפות. קצות: