וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא לֹא־יוֹסִ֨יף ע֜וֹד שְׁאָ֤ר יִשְׂרָאֵל֙ וּפְלֵיטַ֣ת בֵּֽית־יַעֲקֹ֔ב לְהִשָּׁעֵ֖ן עַל־מַכֵּ֑הוּ וְנִשְׁעַ֗ן עַל־יְהֹוָ֛ה קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּאֱמֶֽת׃

וִיהֵי בְּעִדָנָא הַהִיא לָא יוֹסְפוּן עוֹד שְׁאָרָא דְיִשְׂרָאֵל וְשֵׁיזְבַת בֵּית יַעֲקֹב לְאִיסְתַּמָכָא עַל עַמְמַיָא דַהֲווֹ מְפַלְחִין בְּהוֹן וְיִסְתַּמְכוּן עַל מֵימְרָא דַייָ קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל בִּקְשׁוֹט:

והיה. על מכהו, הוא אשור, וזה לאות כי רבי' מיהודה קשרו:

ביום ההוא. כשיראה גדול הנס הזה:

על מכהו. על מצרים שהם היו תחילת המציקים להם:

באמת. בכל לבב: