כִּ֣י אָמַ֗ר בְּכֹ֤חַ יָדִי֙ עָשִׂ֔יתִי וּבְחׇכְמָתִ֖י כִּ֣י נְבֻנ֑וֹתִי וְאָסִ֣יר ׀ גְּבוּלֹ֣ת עַמִּ֗ים (ועתידתיהם) [וַעֲתֽוּדֹתֵיהֶם֙] שׁוֹשֵׂ֔תִי וְאוֹרִ֥יד כַּאבִּ֖יר יוֹשְׁבִֽים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אֲרֵי אֲמַר בִּתְקוֹף יְדִי עֲבָדִית וּבְחוּכְמְתִי אֲרֵי סוּכְלְתָן אֲנָא וְאַגְלֵיתִי עַמְמַיָא מִמְדִינָא לִמְדִינָא וְקִרְוֵי תּוּשְׁבְּחַתְהוֹן בְּזֵיתִי וַאֲחָתֵית בִּתְקוֹף יַת יַתְבֵי כְּרַכִּין תַּקִיפִין:
כי. עשיתי, גבורה:
נבונותי. מהשניים הנראים מבנין נפעל:
ואסיר. עתיד והטעם על זמן עומד כמו יעשו עגל בחורב (תהלים ק"ו י"ט):
ועתידותיהם שושיתי. מגזרת ועתדה בשדה לך (משלי כ"ד כ"ו), הממון שיזמן האדם שימציאנו לעתיד מימיו:
ואוריד כאביר. ואם הוא באל"ף הוא נוסף, והטעם אוריד היושבים בארמון כביר, ויאמר ר' משה ההן כי האל"ף עיקר, כמו אביר הרועים (שמואל א' כ"א ח'), והטעם כגבור:
עשיתי. כל מה שעשיתי בדבר הנצחון עשיתי בכח ידי ובחכמתי כי אני נבון ואסיר. באמרם ע״כ גבול מלכות זו וע״כ וכו׳ וכיון שכבש הכל הסיר הגבולים כי נחשב הכל כמלכות אחת:
ועתודותיהם שושתי. שללתי אוצרותיהם:
ואוריד. הורדתי היושבים במקום חוזק וחוזר על תחלת המקרא שאומר את כל אלה עשה בכח הזרוע ובחכמה נפלאה:
ועתודותיהם. אוצרותיהם המזומן לעת הצורך והוא מל׳ התעתדו לגלים (איוב טז) שהוא ענין הזמנה:
שושתי. כמו שוסתי בסמ״ך והוא ענין בזה ושלל כמו שוסים את הגרנות (ש״א כג):
כביר. ענין חוזק כמו כביר כח לב (איוב ל״ו:ה׳):
