וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם גַּ֛ם כִּֽי־תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֑עַ יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ׃

וְכַד כַּהֲנַיָא פָּרְסִין יְדֵהוֹן לְצַלָאָה עֲלֵיכוֹן מְסַלֵיקְנָא אַפֵּי שְׁכִנְתִּי מִנְכוֹן וְאַף כַּד אַתּוּן מַסְגַן לְצַלָאָה לָא רַעֲוָא קֳדָמַי לְקַבָּלָא צְלוֹתְכוֹן מִדִי יֶדְכוֹן דַם זַכַּאי מַלְיָן:

ובפרשכם. בא הרי"ש בחיר"ק תח' פתח קטן:

[אעלים עיני מכם]. והטעם שאסתיר הרחמים מכם.

וכן אינני שומע, והטע' שלא אושיעכם.

בעבור כי ידיכם דמים מלאו, והטעם שפיכות דמים:

ובפרשכם כפיכם. בעת התפלה:

ידכם וכו׳. לפי שידיכם מלאים משפיכת דם:

אעלים. מל׳ העלמה והסתרה: