יְהוֹשֻׁעַ ט׳ · כ״ד

וַיַּעֲנ֨וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּאמְר֗וּ כִּי֩ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֤ד לַעֲבָדֶ֙יךָ֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־כׇּל־הָאָ֔רֶץ וּלְהַשְׁמִ֛יד אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶ֑ם וַנִּירָ֨א מְאֹ֤ד לְנַפְשֹׁתֵ֙ינוּ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וַֽנַּעֲשֵׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יְהוֹשֻׁעַ ט׳ כ״ד נלמד כאן עם 2 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הכ״ד בפרק ט׳ ביְהוֹשֻׁעַ, מתוך 27 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַאֲתִיבוּ יַת יְהוֹשֻׁעַ וַאֲמַרוּ אֲרֵי חַוָאָה אִתְחַוָא לְעַבְדָךְ יַת דְפַקֵד יְיָ אֱלָהָךְ יַת מֹשֶׁה עַבְדֵיהּ לְמִתַּן לְכוֹן יַת כָּל אַרְעָא וּלְשֵׁיצָאָה יַת כָּל יָתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וּדְחִילְנָא לַחֲדָא לְנַפְשָׁתָנָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וַעֲבַדְנָא יַת פִּתְגָמָא הָדֵין:

Mikraot Gedolot

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויענו את יהושע. שלא עשו כלל הערמה הזאת כדי להפטר מחיוב מס ועבדות, רק להציל את נפשותם, כמ"ש ונירא וכו' ונעשה את הדבר הזה, כי חשבו שהיה הציווי להשמיד את כל יושבי הארץ ושלא לקבלם בשום אופן:

Wikisource