רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים מִצֵּידָם קִבְּלוּ דִּבְרֵיהֶם, שֶׁצָּדוּם בְּפִיהֶם, לְשׁוֹן (שמות כא יג): וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה.
וַיִּקְח֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מִצֵּידָ֑ם וְאֶת־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לֹ֥א שָׁאָֽלוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים מִצֵּידָם קִבְּלוּ דִּבְרֵיהֶם, שֶׁצָּדוּם בְּפִיהֶם, לְשׁוֹן (שמות כא יג): וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה.
וְקַבִּילוּ גַבְרַיָא לְפִּתְגָמֵיהוֹן וְאוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ לָא תְּבָעוּ:
ויקחו. רצה לומר, לקחו מופת וראייה מיובש צידם והאמינו להם, או לקחו מצידם ואכלו, לקיים ברית ואהבה:
ויקחו האנשים. לקחו הראיה שהאמת עמם מצידם היבש, ובראיה זאת האמינו להם. והגם שהיו יכולים לברר האמת ע"י האורים ותומים, את פי ה' לא שאלו: