וְאֵ֨לֶּה יָצְא֤וּ מִן־הָעִיר֙ לִקְרָאתָ֔ם וַיִּֽהְי֤וּ לְיִשְׂרָאֵל֙ בַּתָּ֔וֶךְ אֵ֥לֶּה מִזֶּ֖ה וְאֵ֣לֶּה מִזֶּ֑ה וַיַּכּ֣וּ אוֹתָ֔ם עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִ֥יד וּפָלִֽיט׃

וְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן הָעִיר הָאוֹרֵב שֶׁהִצִּית אֶת הָעִיר.

וְאִלֵין נְפַקוּ מִן קַרְתָּא לִקְדָמוּתְהוּן וַהֲווֹ לְיִשְׂרָאֵל בִּמְצִיעָא אִלֵין מִכָּא וְאִלֵין מִכָּא וּמִחוֹ יַתְהוֹן עַד דְלָא אִשְׁתָּאַר לְהוֹן שְׁאֵר וּמְשֵׁזֵיב:

ואלה. אנשי האורב:

בתוך. באמצע, כמו (במדבר לה ה) והעיר בתוך:

שריד. שיור ושארית, כמו (ירמיהו לא א) שרידי חרב:

ופליט. גם הוא ענין שארית, כמו (עזרא ט ח) להשאיר לנו פליטה:

ואלה. ואז יצאו האורב לקראתם, כי הם רצו לנוס אל העיר:

ויהיו לישראל בתוך, נמצא עתה היו מוקפים מכל ארבע רוחותם, כי מחנה יהושע הקיפה אותם מצד צפון ומצד מערב כמין ג"ם, והאורב בא כנגדם מצד דרום, וצד מזרח הפתוח היה נגד יריחו שכבר היה תחת ממשלת ישראל. ובזה תראה חכמת יהושע, כי זה היסוד בתכסיסי מלחמה להקיף את האויב מכל עבריו: