וַיַּכּ֨וּ מֵהֶ֜ם אַנְשֵׁ֣י הָעַ֗י כִּשְׁלֹשִׁ֤ים וְשִׁשָּׁה֙ אִ֔ישׁ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם לִפְנֵ֤י הַשַּׁ֙עַר֙ עַד־הַשְּׁבָרִ֔ים וַיַּכּ֖וּם בַּמּוֹרָ֑ד וַיִּמַּ֥ס לְבַב־הָעָ֖ם וַיְהִ֥י לְמָֽיִם׃

עַד הַשְּׁבָרִים (תַּרְגּוּם:) עַד דְּתַבְרוּנוֹן.*

וּקְטַלוּ מִנְהוֹן אֱנָשֵׁי עַי כִּתְלָתִין וְשִׁתָּא גַבְרָא וּרְדָפוּנוּן קֳדָם תַּרְעָא עַד דְתַבְּרוּנוּן וּמְחוּנוּן בְּמַחֲתָנָא וְאִתְמְסֵי לִבָּא דְעַמָא וַהֲוָה לְמַיָא:

השברים. שם המקום נקרא על שם המאורע, על כי נשברו שם:

במורד. במקום הירידה מההר:

כשלשים. הכ"ף כ"ף האמיתית, וחז"ל דרשו (ב"ב קכא ב) זה יאיר בן מנשה ששקול כרובה של סנהדרין, ר"ל שהכו ל"ו איש וא' היה ביניהם ששקול כשלשים וששה איש הנופלים:

וירדפום. וגם ערבו לבם לרדפם עד השברים, וגם נמס לב העם: