וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־עָכָ֗ן בְּנִי֙ שִֽׂים־נָ֣א כָב֗וֹד לַיהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְתֶן־ל֣וֹ תוֹדָ֑ה וְהַגֶּד־נָ֥א לִי֙ מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ אַל־תְּכַחֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃

שִׂים־נָא כָבוֹד הִתְחִיל לְהוֹצִיא לַעַז עַל הַגּוֹרָל, אָמַר לוֹ: בְּגוֹרָל אַתָּה בָּא עָלַי, אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אַתֶּם; הַטֵּל הַגּוֹרָל עַל שְׁנֵיכֶם, וְיִפּוֹל עַל הָאֶחָד. אָמַר לוֹ: שִׂים־נָא כָבוֹד, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תּוֹצִיא לַעַז עַל הַגּוֹרָלוֹת שֶׁבּוֹ עֲתִידָה הָאָרֶץ לֵיחָלֵק.

וַאֲמַר יְהוֹשֻׁעַ לְעָכָן בְּרִי שַׁוִי כְעַן יְקָרָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל וְהַב קֳדָמוֹהִי הוֹדָאָה וְחַוֵי כְּעַן לִי מַה עֲבַדְתָּא לָא תְכַסֵי מִינִי:

כבוד לה׳. כי כאשר יראו שבדין נלכדת, יהיה כבוד לה׳:

ותן לו תודה. חן הודאה שאמת הדבר שמעלת בחרם:

מה עשית. רצה לומר, מה הם הדברים אשר לקחת מן החרם:

תודה. הודאה:

תכחד. ענינו העלמה, כמו (איוב טו יח) ולא כחדו:

שים נא כבוד לה'. בל תכחיש הגורל שהיה עפ"י ה', שזה חלול כבודו ית':

ותן לו תודה. התודה על יתר עבירות. ומפרש נגד שים כבוד:

הגד לי מה עשית. ונגד ותן לו תודה, אמר אל תכחד ממני יתר עבירות שעשית: