רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לַבָּתִּים יֵשׁ בְּמִשְׁפָּחָה אַחַת הַרְבֵּה בָּתֵּי אָבוֹת.
לַגְּבָרִים לְרָאשֵׁי גּוּלְגּוֹלֶת, כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת יָבֹאוּ לַגּוֹרָל.
וְנִקְרַבְתֶּ֥ם בַּבֹּ֖קֶר לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וְהָיָ֡ה הַשֵּׁ֩בֶט֩ אֲשֶׁר־יִלְכְּדֶ֨נּוּ יְהֹוָ֜ה יִקְרַ֣ב לַמִּשְׁפָּח֗וֹת וְהַמִּשְׁפָּחָ֞ה אֲשֶֽׁר־יִלְכְּדֶ֤נָּה יְהֹוָה֙ תִּקְרַ֣ב לַבָּתִּ֔ים וְהַבַּ֙יִת֙ אֲשֶׁ֣ר יִלְכְּדֶ֣נּוּ יְהֹוָ֔ה יִקְרַ֖ב לַגְּבָרִֽים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לַבָּתִּים יֵשׁ בְּמִשְׁפָּחָה אַחַת הַרְבֵּה בָּתֵּי אָבוֹת.
לַגְּבָרִים לְרָאשֵׁי גּוּלְגּוֹלֶת, כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת יָבֹאוּ לַגּוֹרָל.
וְתִתְקַרְבוּן בְּצַפְרָא לְשִׁבְטֵיכוֹן וִיהֵי שִׁבְטָא דְיִתְאַחַד מִן קֳדָם יָיָ יִקְרַב לְזַרְעֲיָן וְזַרְעִיתָא דְיִתְאַחַד מִן קֳדָם יְיָ תִּקְרַב לְבָתִּין וּבֵיתָא דְיִתְאַחַד מִן קֳדָם יָיָ יִתְקַרַב לְגַבְרַיָא:
ונקרבתם. מול הארון:
לשבטיכם. כל שבט לבד:
ילכדנו ה׳. להיות נלכד לפני הארון לבל יוכל לזוז ממקומו לפי שעה:
יקרב למשפחות. אחר יזיזו ממקומם יקרבו שוב למשפחות:
לבתים. כי המשפחה תחולק עוד לבתי אבות:
לגברים. לאנשים יחידים: