יְהוֹשֻׁעַ ו׳ · ז׳

(ויאמרו) [וַיֹּ֙אמֶר֙] אֶל־הָעָ֔ם עִבְר֖וּ וְסֹ֣בּוּ אֶת־הָעִ֑יר וְהֶ֣חָל֔וּץ יַעֲבֹ֕ר לִפְנֵ֖י אֲר֥וֹן יְהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַאֲמַר לְעַמָא עֲבָרוּ וְאַקִיפוּ יַת קַרְתָּא וּמְזַרְזֵי חֵילָא יַעַבְּרוּן קֳדָם אֲרוֹנָא דַיָי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

והחלוץ. הם בני ראובן ובני גד וחצי שבט מנשה, כולם היו מזוינים ביותר, כמו שכתוב בהם (דברים ג יח) חלוצים תעברו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות(ז) מהו עברו וסובו אנה יעבורו?

עברו. כי תמיד הלך הארון בראש העם (כנ"ל ג, ב), ועתה נצטוו שילכו העם לפני הארון (כנ"ל ד), לכן (אמור) [אמר] עברו לפני הארון. והנה עד עתה הלך החלוץ שהם בני ראובן ובני גד לפני ב"י (כנ"ל ד, ב), ועתה נתהפך הסדר שהחשוב יהיה באחרונה, הלך הארון ולפניו החלוץ, ולפניהם העם כולו, וז"ש והחלוץ יעבור לפני ארון ה', ויהיה ממוצע בין העם והארון. ובאשר היה אפשר שהעם יעמדו על עמדו והחלוץ ישוב לאחריו לילך אחר העם ואח"כ ישוב הארון לאחרי החלוץ, אך אין זה כבוד להארון וצוה שהארון והחלוץ שאחריו יעמדו ותחלה עברו העם, עד שבאו בראש ואח"כ עברו החלוץ ויעמדו בין העם ובין הארון והארון היה באחרונה. וטעם הסדר הזה להראות כי הנצוח יהיה ע"י הארון, וצריך שיהיה החלוץ קרוב אליו, כאשר יחנו הכרתי והפלתי סביב שר הצבא, וגם כי היה התנאי כן כמ"ש (במדבר לב, כא) ועבר לכם כל חלוץ לפני ה' למלחמה. וזה מבואר יותר במ"ש למעלה סימן א' פסוק י"ג, שתחלת התנאי שהתנה עמהם משה היה שילכו חלוצים לפני ה', כי חשב שתהיה המלחמה כולה בדרך נס, ואז לא היו הולכים לפני בני ישראל רק לפני הארון שהוא הלוחם והכובש, ואח"ז ראה שתהיה המלחמה קרובה אל הטבע ובדרך כבוש והיה צריך שילכו לפני ב"י שהם הלוחמים והכובשים. אבל במלחמת יריחו שהיה הכבוש ניסיי נתקיים מ"ש ועבר(ו) לכם כל חלוץ לפני ה', ולא הלכו לפני ב"י רק לפני הארון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל