וַיָּ֣רַע הָעָ֔ם וַֽיִּתְקְע֖וּ בַּשֹּׁפָר֑וֹת וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הָעָ֜ם אֶת־ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֗ר וַיָּרִ֤יעוּ הָעָם֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתִּפֹּ֨ל הַחוֹמָ֜ה תַּחְתֶּ֗יהָ וַיַּ֨עַל הָעָ֤ם הָעִ֙ירָה֙ אִ֣ישׁ נֶגְדּ֔וֹ וַֽיִּלְכְּד֖וּ אֶת־הָעִֽיר׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְיַבִּיבוּ עַמָא וּתְקָעוּ בְּשׁוֹפְרַיָא וַהֲוָה כַּד שְׁמַע עַמָא יַת קַל שֹׁפָרָא וְיַבִּיבוּ עַמָא יַבָּבָא רַבָּא וּנְפַל שׁוּרָא דְקַרְתָּא וְאִתְבְּלַע תְּחוֹתוֹהִי וּסְלִיק עַמָא לְקַרְתָּא גְבַר לְקִבְלֵיהּ וּכְבָשׁוּ יַת קַרְתָּא:
וירע העם. וחוזר ומפרש כשמוע העם קול השופר, כשהיא מארכת בתקיעה, אז הריעו:
וירע. מלשון תרועה:
וירע ויתקעו. בדבר יהושע זאת הריע העם ותקעו הכהנים התקיעה הגדולה, כי שניהם היו תכופים זל"ז (כנ"ל ה). ובאר איך היו, כי תיכף כשמוע העם את קול השופר תקיעה הגדולה תיכף ויריעו, עד שהתערבו הקולות יחד:
ויעלו העם, איש נגדו. כי נפלה החומה סביב סביב, ובכ"ז לא נפל בית רחב, שהיה חלק ממנה חוץ מן החומה (כנ"ל ב, טו) ולא היה בכלל החומה:
