רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה בַּגִּלְגָּל לְזִכְרוֹן זֶה.
יְהוֹשֻׁעַ ד׳ · ז׳
וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נִכְרְת֜וּ מֵימֵ֤י הַיַּרְדֵּן֙ מִפְּנֵי֙ אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֔ה בְּעׇבְרוֹ֙ בַּיַּרְדֵּ֔ן נִכְרְת֖וּ מֵ֣י הַיַּרְדֵּ֑ן וְ֠הָי֠וּ הָאֲבָנִ֨ים הָאֵ֧לֶּה לְזִכָּר֛וֹן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עוֹלָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
יְהוֹשֻׁעַ ד׳ ז׳ נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: רש״י, תרגום יונתן, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הז׳ בפרק ד׳ ביְהוֹשֻׁעַ, מתוך 24 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.
כל המפרשים
תרגום יונתן
תרגום יונתן בן עוזיאלוְתֵימְרוּן לְהוֹן דִי פְּסַקוּ מֵי יַרְדְנָא מִן קֳדָם אֲרוֹן קְיָמָא דַייָ בְּמֶעְבְּרֵיהּ בְּיַרְדְנָא פְּסַקוּ מֵי יַרְדְנָא וִיהֶוְיָן אַבְנַיָא הָאִלֵין לְדָכְרָנָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָלְמָא:
Mikraot Gedolot
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19ואמרתם להם. (פה לא אמר והודעתם (כמ"ש לקמן כב) כי הם והבנים ידעו הענין, רק) תאמרו להם שצריכים לאות שנדע כי אשר נכרתו מי הירדן, לא היה מפנינו, רק מפני ארון ברית ה' ובכחו. והראיה, כי בעברו בירדן נכרתו מי הירדן, וזה אות כי מפניו היה זה. וחוץ ממה שיהיה בדור הזה לאות והיו האבנים לזכרון לבני ישראל עד עולם, חוץ מזה יהיה עד עולם, ר"ל בדורות הבאים שלא ראו הנס יהיה לזכר אל הנס עצמו (ודבר זה השני שהוא שיהיה לזכרון בדורות האחרונים באר יהושע (לקמן כא, עד סוף הסימן) כמו שית' שמה):
Wikisource