יְהוֹשֻׁעַ ד׳ · ב׳

שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים הֵם שֶׁנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה לִהְיוֹת נְכוֹנִים.

דַבָּרוּ לְכוֹן מִן עַמָא תְּרֵי עֲסַר גַבְרִין גַבְרָא חָד גַבְרָא חָד מִשִׁבְטָא:

השאלות(א - ב) כבר בארתי שפשטות המאמר ויאמר ה' משמע שעתה א"ל, ויקשה איך לקח יהושע תחלה י"ב אנשים מדעת עצמו? - תחלה (ג, יב) אמר לשבט בלמ"ד, ופה אמר משבט במ"ם?

קחו לכם. מלבד הי"ב אנשים שלקח יהושע (למעלה ב, יב) להיות עדים על הנס, צוה לו ה' לקח י"ב אנשים. והנה יהושע לקח איש אחד לשבט, ששימוש הלמ"ד מורה שכ"א יהיה במקום שבטו והיה מוכרח לבחור נשיא השבט כנ"ל, וה' אמר קחו לכם מן העם, שא"צ שיהיו נשיאים כי צריך איש אחד משבט, שימוש המ"ם יורה שכ"א יהיה משבט מיוחד, ולא שיהיה כמורשה במקום שבטו בכלל (ולכן למעלה אמר איש ופה אמר אנשים, כי שם היחיד מורה על השתוותם בנשיאות וגדולה, כמ"ש בפי' התורה בכ"מ):

ולפרסם זה המופת צוה לי"ב איש אשר הכין מבני ישראל איש אחד איש אחד משבט שירימו להם איש אבן אחת על שכמו למען יהיה זה אות בקרבם להזכירם ענין זה המופת: