וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְהֹוָ֗ה וַיָּ֨שֶׂם מַאֲפֵ֜ל בֵּינֵיכֶ֣ם ׀ וּבֵ֣ין הַמִּצְרִ֗ים וַיָּבֵ֨א עָלָ֤יו אֶת־הַיָּם֙ וַיְכַסֵּ֔הוּ וַתִּרְאֶ֙ינָה֙ עֵינֵיכֶ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֖יתִי בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּשְׁב֥וּ בַמִּדְבָּ֖ר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃

וַיָּבֵא עָלָיו אֶת הַיָּם עַל כָּל יָחִיד וְיָחִיד שֶׁבָּהֶם, שֶׁאִם הָיָה הַיָּחִיד בּוֹרֵחַ שֶׁלֹּא לִיכָּנֵס בַּיָּם, גַּל שֶׁל יָם רוֹדֵף אַחֲרָיו וְקוֹלְטוֹ.

וּצְעִיקוּ קֳדָם יְיָ וְשַׁוִי קְבָלָא בֵּינֵיכוֹן וּבֵין מִצְרָאֵי וְאַיְתֵי עֲלוֹהִי יַת יַמָא וַחֲפָנוּן וַחֲזָאָה עֵינֵיכוֹן יַת דִי עַבְדֵית בְּמִצְרַיִם וִיתֵיבְתּוּן בְּמַדְבְּרָא יוֹמִין סַגִיאִין:

וישם מאפל. כמו שכתוב (שמות יד כ) ויהי הענן והחשך:

ויבא וכו׳. ובזה הביא עליו את הים, כי אם לא היה האופל, היה אם כן רואה אשר ישראל הולכים בים ביבשה, ולא היה אם כן רודף אחריהם, בראות הנס ההוא, ולא היה אם כן נטבע במי הים, אבל לפי שהלך בחושך, לא ידע מכל זה, ובאו אחריהם בים מבלי דעת כי ים הוא, ובבואו נטבע בו:

מאפל. מלשון אופל וחושך:

וישם מאפל. עד שירדו אל הים, ובזה היו שני הפכים, א] אתם נצלתם והם נטבעו. ב] הם כסה אותם מאפל ואתם ותראינה עיניכם (ושם מאפל נבדל משם אופל, שבא על דבר המאפיל ומכסה את האור, שהוא הענן והחשך שהיה מאפיל בפני המצרים ויאר את הלילה לישראל). אמנם הגם כי ותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים, בכל זאת עדן לא האמנתם בי אמונה שלמה, ועי"כ ותשבו במדבר ימים רבים, והוצרכתי להניעכם ארבעים שנה במדבר כדי לנקותכם מטומאת מצרים, כמ"ש (דברים כט, ג - ד) ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה וכו' ולא נתן ה' לכם לב לדעת וכו' עד היום הזה: