יְהוֹשֻׁעַ כ״ג · ד׳

רְאוּ הִפַּלְתִּי לָכֶם בְּגוֹרָל לְנַחֲלָה.

הַנִּשְׁאָרִים לִיכָּבֵשׁ.

חֲזוֹ דִי פַלְגִית לְכוֹן יַת עַמְמַיָא דִי אִשְׁתָּאֲרוּ הָאִלֵין בְּאַחֲסָנָא לְשִׁבְטֵיכוֹן מִן יַרְדְנָא וְכָל עַמְמַיָא דִי שֵׁיצֵיתִי וְיַמָא רַבָּא מַעֲלָנֵי שִׁמְשָׁא:

הפלתי וכו׳. רצה לומר, הפלתי הגורל להם וכו׳:

הנשארים. אשר עדיין לא כבשתם:

בנחלה. לחלקם בנחלה להשבטים:

מן הירדן. היושבים מן הירדן והלאה, כלפי המערב:

וכל הגוים וכו׳. גם הם חלקתים בגורל:

והים. מוסב על מן הירדן, לומר: מן הירדן ועד הים הגדול העומד במבוא השמש:

מבוא. ענין שקיעה, כמו (בראשית כח יא) כי בא השמש:

השאלות(ד) בפרשה זו באו כמה ענינים מכופלים ובלתי מסודרים לפי פירוש המפרשים, והדקדוקים יודעו מן הבאור:

ראו הפלתי לכם. מה שהיה תלוי בי והוא הפלת הנחלה שיכיר כ"א את חלקו (כמ"ש ואתה תנחיל (למעלה א), ואמר (למעלה יג, ו) אנכי אורישם מפני ב"י רק הפילה בנחלה), כבר עשיתי, ומפרש שהפלתי בנחלה, א] מן הירדן וכל הגוים אשר הכרתי, שהם היושבים בדרומית מזרחית אצל הירדן שאלה כבש בחייו. ב] והים הגדול וכו', שאלה לא כבש (כנ"ל יג):