וּלְשׁוֹטֵט בְּצִדֵּיכֶם יְשׁוֹטְטוּ לָבוֹז וְלִשְׁלוֹל סְבִיבוֹתֵיכֶם.
וְלִצְנִנִים לְשׁוֹן מַחֲנוֹת, וְכֵן (יחזקאל כג כד): וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן, כְּצִנָּה זוֹ הַמַּקֶּפֶת אֶת הָאָדָם מִשָּׁלשׁ רוּחוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ה יג): כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ תְּסוֹבְבֶנוּ, כְּמוֹ (שמואל א כג כו): וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו, עֹטְרִים סוֹבְבִים.
מִדַע תֵּדְעוּן אֲרֵי לָא יוֹסִיף מֵימְרָא דַייָ אֱלָהָכוֹן לְתָרָכָא יַת עַמְמַיָא הָאִלֵין מִן קֳדָמֵיכוֹן וִיהוֹן לְכוֹן לִתְבִיר וּלְתַקְלָא וּלְסִיעַן נַטְלָן זְיָן לְקִבְלֵיכוֹן וּלְמַשִׁרְיָן מַקְפַּנְכוֹן עַד דְתֵבְדוּן מֵעַל אַרְעָא טַבְתָא הָדָא דִי יְהַב לְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן:
והיו לכם. הגוים האלה:
ולשוטט. רצה לומר יכאיבו לכם כמכת השוט, וכקוץ המנקר העין:
לפח. לרשת:
ולמוקש. למכשול:
ולשוטט. ענין שבט, כמו (משלי כו ג) שוט לסוס, ונכפלה למ״ד הפעל:
ולצננים. ענין קוצים, וכן (במדבר לב נה) לצננים בצדיכם:
ידוע תדעו. ר"ל הלא זאת תדעו בעצמכם כי לא יוסיף ה' להוריש אותם. ובזה דעו כי יהיו לכם לפח ולמוקש, בעניני הדת והאמונה:
ולשוטט בצדיכם. עת יבוא עליכם אויב מן הצד יהיו אז נגדכם:
ולצננים בעיניכם. גם בעת שקט ינקרו את עיניכם בקנאה ושנאה ומשטמה:
עד אבדכם. בדרך הטבע, כי מן הנמנע שיהיה ביניכם אהבה שלמה וברית אמת:
